אני מציע כניסה רכה. בלי לחץ. ניפגש יחד. לפי הכללים שלך. בלי הפתעות. אני רק אעזור לה להירגע. אני מבטיח — מינימום, עיסוי נהדר. הבא-רק מה מותר. בלי לחץ. ללא כפייה.
יש שתיקה על המסך. כמה דקות. ופתאום-היא כותבת.
יהיה לי קל יותר להירגע. להתרגל לזה.
קראתי לאט. ואני רואה: היא תפסה. זו הדרך החוצה. לא שלו. סוף סוף היא מצאה דרך לחצות את הגבול. בלי להרוס את החזית.
ליווי טרנסווסטיטים מגיבים כמעט מייד. באופן מבלבל, ממש דרך מסך הטלפון שלו, מרגיש את אצבעותיו רועדות:
בסדר. זה אפשרי. אבל … בלי סקס. אין מצב. מציצה — לא. סקס לא. מקסימום-אתה יכול לנשק. בכל מקום. אבל רק אם מתחשק לה. ו … ואתה יכול לגעת. בכל מקום, אבל בלי חדירה.
אני קורא את זה ומחייך. עצוב. ובכן, ילד, אתה רוצה לשחק את האדון של הכלבה שלך? ראית מספיק פורנו ואתה חושב שאתה זה שמציב גבולות ויוצר חוקים? לא, מותק, קראתי אותם בגופה כבר הרבה זמן.
אני עונה בשלווה:
קיבלתי. הכל בהסכמה. זה לא יכול להיות אחרת. עיסוי, נשיקות על הגוף, בכל מקום. קוני?
ליווי טרנסווסטיטים לשים סמיילי עם לשון ומגיב לפני זה:
כן:) בבקשה!
אני מבין: הפגישה כבר נפתרה. נותר לבחור יום, שעה ומקום.
פגישה ראשונה. מלון. מאיזה פחד ארטום החליט שביום טוב יותר, או אולי בטוח יותר, מאשר בערב-רק לו. לא נכנסתי לפרטים ולא ניסיתי לעסוק בפסיכואנליזה של החלטותיו.
קבלה. אור. מרווח. אנשים מסביב. הוא עומד קצת קדימה, אני מדבר עם פקידת הקבלה. ארינה מאחור. היא מסתובבת-והעיניים שלנו נפגשות. בנקודת זמן זו, זה כאילו לא קיים. רק היא-בשמלה הקלה הזו, בז', כמעט התמזגה עם העור. עקבים גבוהים. תנוחה-קצת מתוח, אבל בטוח. עיניים קשובות מאוד. היא מעריכה, סורקת — לא רק אותי-את עצמה לידי. לבסוף-המעלית.
הוא עוזר להעביר את התיק. הוא מתבדח שהוא "מקווה שהכל יהיה בגבולות". מחייך. אבל האצבעות רועדות כשהיא נוגעת בכתפו. ובוודאי-כשהיא מנשקת אותו על הלחי. להתראות. אני מלווה אותו במבט. הוא מסתובב ביציאה. מסתכל מקרוב על מספרי הרכב שלי. הוא מצלם, כנראה. הוא חושב שזו ההגנה שלו.
ליווי טרנסווסטיטים מטפסים. החדר מרווח. חלון קיר מלא. הנוף של הנהר-רגוע, כמו נשימה לפני נשיקה. מיטה גדולה. הלבשה תחתונה לבנה. חדר אמבטיה מזכוכית-בנפרד. הכל נקי, כמעט סטרילי.

סוגר את הדלת. מוריד עקבים-ועדיין גבוה. כמעט בשווה לי. סרבול-פשוטו כמשמעו לרגע. אני לא לוחץ. רק צופה, צופה, נהנה בציפייה-אני יודע הרבה זמן-זה הכי טעים.
מקלחת? - אני שואל.

כן, - מהנהן. - אני רוצה קצת … להתרענן, לנקות את עצמי.
אני מהנהן.
לא מתקרב, לא מנסה לעקוב. אני פשוט יושב בכיסא, מסתכל מהחלון, מחכה. צליל המים. אדים דקים יוצאים מהסדק. ואז שתיקה.
שלוש דקות. והנה היא יוצאת.
עטוף במגבת. השיער לח. העור בהיר, מבריק. היא הולכת למיטה. אני קם.
השפתיים שלנו מתמזגות. בלי מילים. פשוט נגיע-ונפגש.
בהתחלה בעדינות. ואז עמוק יותר. אני מרגיש שהיא מתחילה להתמוסס. הפה נפתח. השפה נוגעת בשלי בריקוד הפרימיטיבי. אנחה קלה-בגרון. אני מחבק את מותניה. חזק.
אצבעותיה על כתפי.
כשהיא מתנתקת, היא יוצרת קשר עין. קול-שקט אך ברור:

הכללים … זוכר? הבטחת.…
אני לא מתרחק. אני רק מעביר את היד על הלחי שלה. אני מהנהן.

אני זוכר. בסדר. נתחיל בעיסוי?
אני בעצם לא אוהבת עיסוי, היא צוחקת כשהיא שוכבת על המיטה. - באמת.
"אז אתה רק צריך לנשק," אני אומר ומוריד את החולצה.
היא מסתכלת. בשקט. אבל המבט מסגיר את הכל. אני פותח את החגורה. ג ' ינס-למטה עם תחתונים. הזין שלי מעשן. שמן. ישיר. חם כמו שזה עתה נשפך מנחושת. 20 ס " מ של כוח בשר חי ופועם.
ליווי טרנסווסטיטים לא מסתירים את המבט. להיפך. נראה - ואני רואה צמרמורת עוברת בגוף.
אני מגחך:
גדול יותר מהיפנים, נכון?
היא קצת מחייכת. ומוסיף:

לא רק אצל היפנים…
אני שוכב ליד. אני מתקרב. אני מושיט יד. לאט לאט אני מסיר את המגבת.
מתחתיו אוצר גמיש וחינני.
שיער זהב אדום על הכרית. גב דק ואחיד. נמשים - אפילו על הכתפיים. אני פותח אותה קצת. אני מסתכל על השדיים-קטנים, מסודרים, עם פטמות ורודות בולטות. כוס-חלק. צפוף. ורוד כמו עלי כותרת. כבר רטוב. אני לא ממהר.
אני נוגע בשפתיי בצווארה. ואז-עצם הבריח. יד-אוחזת במותניה כדי לגרום לה להרגיש: אני קרוב, אני חי, אמיתי. אני מנשק את הפפילות שלה. קל. ואז-חזק יותר. אחד. ואז השני.
היא מתכופפת. גניחה חלשה. ואז-למטה. בטן. ירכיים. הצד הפנימי חם, רגיש. אני מרגיש שהיא רועדת.
לאט, בזהירות, אני מתקרב.
נושבת על הכוס. קל. חם. היא מרימה מעט את ירכיה-בעצמה. אני מעביר את הלשון לאורך הקפל. היא שואפת בחדות. עכשיו-אין מילים. רק הגוף.
אני מתחיל קוני, או פשוט-אני מתחיל ללקק את החור המתוק שלה, ללטף את השפתיים, הלשון. בהתחלה-לאט. במעגלים. ואז-קצת יותר חזק. הלשון על הדגדגן. היא גונחת. מכווץ את הסדין. מרים את האגן. אני מרגיש שהיא פועמת. אני מרים את מבטי-היא מביטה בתקרה, פיה פתוח מעט, נשימתה לסירוגין.

כן … הוא מתפרץ ממנה.
אני ממשיך. לאט. אבל חזק יותר, מהיר יותר, אינטנסיבי יותר. השפה יודעת מה לעשות. אני מרגיש שהיא מאבדת שליטה. כמה רועד. איך לא יכול לעצור את עצמו.

כן … יש … גם … כן … אלוהים! - נושף.
והנה הוא-האורגזמה הראשונה שלה.
אמיתי. בשפה שלי. לא בפנטזיה, לא בהתכתבות. הנה. עכשיו.
היא מתעוותת. מתכווץ. הגל עובר דרך הבטן, הירכיים, החזה.
אני מחזיק אותה. אני לא מרפה. אל תפריע.
רק כשמלווים טרנסווסטיטים שוככים אני קם. אני מסתכל עליה. עיניה רטובות. הפנים בסומק. השפתיים רועדות.
אני שוכב ליד.
עכשיו אתה יודע איך זה יכול להיות, אני לוחש.
ובלי לפקוח את העיניים, להגיע אלי-לנשק. כבר לבד.
אנחנו שוכבים לידנו. נשימתה עדיין לא התיישרה. האורגזמה הוטבעה על העור, בקול, בשפתיים. היא פונה אלי. נוגע בקלות בשפתיים. מתנשקים. בעדינות. לא כמו זרים. כבר-עם צל של חיבה. עם גוף שזיהה חום. אני מרגיש את כף היד שלה מחליקה למטה. על הבטן. ואז למטה. היא מוצאת את הזין שלי. לוחץ.
הוא קשה כמו סלע, חם ממתח, פועם. מתחיל להזיז את היד. מהר מדי. חמדן מדי. לא, ילדה. לא כך.
אני מסיר בעדינות את כף ידה. מביט בעיניים.

אל תמהר. אתה יכול לגעת-כן. אבל תרגיש, אל תתפוס. הבנת?
היא מהנהנת. אבל אני לא נותן לה לחזור.
אני יושב מעליה. לאט. הזין שלי בסופו של דבר מעל החזה שלה.
אני לוקח אותו ביד. ראש מוצץ את הפטמות שלה. אני מעביר אותם לאט.
ראשית, אחד. ואז השני. היא קופאת. הוא מסתכל. הפטמות שלה כבר עומדות-בולטות למעלה, ורודות, מחכות.
אני לא הולך למטה. רק החזה. רק פפילות. היא לוחצת את שדיה-בכפות ידיה. קטנים. אלסטי.
מנסה לסחוט אותם סביב הזין.
מאמץ מתוק. כמעט נוגע ללב.
אבל יבש. אני מסתכל לה בעיניים.

עזור לעצמך.
היא מבינה.
מעביר את הלשון על כף היד. ואז פו מורח על הפטמה. הרוק נוצץ. היא מרטיבה את השדיים. עכשיו זה שונה. אני זז. הזין שלי מחליק ביניהם. היא מחזיקה אותם. חזק.
מנסה להתאים, למצוא קצב.
אני לוחשת. בעדינות.
אני מרגיש הנאה. לא רק מהגוף-מהכוח. אני מזיין לה שדיים קטנים. הפטמות שלה נמתחות לכיוון הראש.